פיליפס ( Philips , 1996 ) מציע לראות בכוכבי קולנוע סוג של מחברים . ( auteurs ) בדומה לאוטר , המנסח בסרטיו תפיסת עולם ייחודית ואישית , גם כוכב קולנוע מכונן פרסונה קולנועית מובחנת . הבניית הדימוי של כוכבי קולנוע מתרחשת בשלושה מישורים המשלימים זה את זה ותלויים זה בזה : הופעתם על מסך הקולנוע והתפקידים שהם מגלמים , התדמית שתעשיית הקולנוע מקדמת עבור הכוכב כחלק ממדיניותה הכלכלית מסחרית ותפקידם של אמצעי התקשורת ההמוניים , ובעיקר העיתונות הכתובה והעיתונות האלקטרונית ( עיתונים , מגזינים , תכניות טלוויזיה , רדיו . ( התפקידים שהכוכבים מגלמים , וגם מסעות הפרסום והשיווק של התעשייה , זוכים להתייחסות תקשורתית , המבטאת כביכול את דעת הקהל ואת קולו של הציבור . הזיקה ההדדית המתקיימת בין הקולנוע לתקשורת תורמת בהכרח למשמעות המצטברת המיוחסת לפרסונה של הכוכב ומגדירה את מערך הציפיות של הצופים . בנוגע לזיקה בין ז'אנר לכוכבות , פיליפס טוען ( שם ( 140 : כי כינונה של פרסונה קולנועית מובחנת ומיוחדת תלוי במידה רבה בזיהוי הז'אנר שבמסגרתו ימצו הכוכבים את הפרסונה שלהם באופן מיטבי . כשם שמסגרת הכללים של הז'אנר מגדירה או...
אל הספר