גם המדע לסוגיו עשוי להיחשב למערכת תרבותית של הקניית משמעות לעולם . בהיותו מרחב ידע המציע מיון תופעות בעולם הצומח והחי , במבנה כדור הארץ וביקום , מתאר ומנתח כיצד בנויים ומתפקדים אורגניזמים או תופעות פיזיקליות , ואף מציג הסבר למקורות קיומו של המין האנושי או לדרך היווצרותו של היקום , המדע המודרני מספק למעשה מערכת משוכללת של כלים ומושגים להבנת המציאות . אכן , המבט הסוציולוגי תרבותי על תחומי המדע אינו מבקש להעריך את אמיתות הקביעות והתאוריות בפיזיקה , בכימיה או בביולוגיה , אלא לראות בהן מרחב פרשני של המציאות , שהפרשנות נוצרת בו על פי כללים תרבותיים מסוימים – רציונליות , אמפיריות ועוד . אחת מנקודות הציון בהתבוננות זו על המדע מצויה בספרו של תומס קון , ( Thomas Kuhn ) המבנה של מהפכות מדעיות ; 1977 ) הופיע במקור בשנת . ( 1962 קון ניתח בספרו את אופן השתנותן של תפיסות מדעיות עקרוניות , שאותן הוא מכנה פרדגימות . ביסודו של דבר הפרדגימות הן מערכות אמונה בדבר טיבו של העולם המשותפות למדענים בתחום מסוים . המהפכות המדעיות הן אפוא שינויים בתפיסת עולם , או במערכת אמונות כזאת או אחרת . הן מתרחשות כאשר אמונה...
אל הספר