" המשימה המתרבתת" במושבות אחד המאפיינים הברורים של ההתפשטות הקולוניאלית במאה התשע עשרה ובמאה העשרים הוא הניסיון להצדיקה מבחינה מוסרית . גם אם המניע העיקרי לכיבושים הקולוניאליים לא היה רצונן של מדינות אירופיות להפיץ את תרבותן לעמים שנתפסו כנחותים , מטרה זו — שזכתה לכינוי " המשימה המתרבתת" — עמדה בבסיסם של כל הכיבושים הקולוניאליים והעניקה להם נופך מוסרי ולגיטימציה . בשירו המפורסם משא האדם הלבן , שנכתב בעקבות כיבוש הפיליפינים בידי ארצות הברית ב , 1898 רודיארד קיפלינג מתאר את המשימה המתרבתת כמטלה כפוית טובה משום שאותם " ילידים , " שהמעצמות הקולוניאליות רוצות לחנך , לרפא ולהאכיל , הם כה פרימיטיבים עד שהם אינם מסוגלים להבין שהכיבוש הקולוניאלי נועד לשפר את איכות חייהם ואף להצילם מפני עצמם . כמו בני ישראל , שהתלוננו על הוצאתם ממצרים , הם שואלים : “ למה הוצאתנו מעבדות מצרים , מהשחור שאהבנו לדרור " ? בפרק זה נבחן את יישומה של אותה משימה מתרבתת באימפריות הקולוניאליות בשלושה תחומים שהיו מרכזיים בשיח הזה : החינוך , המשפט והרפואה . בתקופה הקולוניאלית עצמה בחן המחקר האירופי על הקולוניאליזם באור חיוב...
אל הספר