ואחרי שהכל ייגמר: קלרה הקדושה (אורי סיוון וארי פולמן 1996)

בעוד לילסדה נוגע אך מעט ביסוד הפנטסטי כדי להצביע על הפוטנציאל לכינונו של סדר חדש במרחב הישראלי , סרטם של ארי פולמן ואורי סיוון , קלרה הקדושה ( 1996 ) הולך צעד אחד קדימה ומציע נרטיב פנטסטי הממוקם כל כולו בעתיד הקרוב מאוד , זה הנושק לראשיתו של המילניום החדש ( ואגב כך מנצל את הנבואות האפוקליפטיות שחברו לאירוע . ( הסמיכות למפנה האלף נשענת על הנבואות האפוקליפטיות שרווחו אז בדבר חורבן העולם המוכר , שלאחריו תבוא גאולתו , ואולי גם גאולתם של השורדים . על כן העלילה רצופה במסמנים של סוף וסופיות , ורוח הקטסטרופה הכוללת המאיימת על העיירה האלמונית צריכה להתפרש באורח מטונימי כאיום של חורבן על המדינה הישראלית כולה , כדי לאפשר את לידתה מחדש ברוח מתוקנת . מסר פוליטי קיצוני זה מוגש מבעד לסיפורה של חבורת נערים מתבגרים החולמים על מרד אך אינם מסוגלים לאפיין את מטרתו . על כן נוצר פער בין הרוח הקלילה והשפה הקולנועית החדשנית של הסרט לבין הרדיקליות של המסר הפוליטי שלו . הצלחתו של הסרט בקופות מלמדת כי רוב הצופים בחרו לראות בו מעשייה אוטופית על אהבה . ואולם קריאה צמודה של הסרט , לרבות צמידות זמן עשייתו לעתיד הקרו...  אל הספר