ואולם ההשלמה , האופטימית כמעט , המאפיינת את סיום סרטו של פיצ'חדזה לנגד עיניים מערביות אינה נחלת הכלל . שני הסרטים המרחק ( דן וולמן ( 1994 ועפולה אקספרס ג' ) ולי שלז ( 1997 הם סרטי עלילה ישראליים שהופקו באותו עשור ובמסגרת מאמציהם לתעד את התמורות שחלו בחברה הישראלית הם משלבים גם רוסים , ובעיקר רוסיות , בעלילות משנה . בעיני שני הבמאים הופעתן של אותן נשים זרות מבטאת בעיני הסובייקט הישראלי את השינוי שהתחולל באוכלוסיית הארץ , שינוי שהפך את הסובייקט הישראלי ל"גולה בגבולו . " ואולם קיים הבדל משמעותי בין עמדות שני הסרטים : בסרטו של וולמן האישה הרוסייה היא אם חד–הורית המתגוררת עם בנה הצעיר בבית הוריו של הגיבור . הגיבור עודד , השבוי בדעות הקדומות של הישראלים על נשים רוסיות , חושד שהיא עוסקת בזנות ועל כן הוא יוצא בעקבותיה לרחובות בלילה , לאסוף הוכחות לדעותיו הקדומות . כשהנחותיו יופרכו הוא יבין כי על אף היותו ילד הפלא של הציונות , אין ביכולתו עוד לחולל את הטוב או אפילו את הנכון בסביבתו . ראיית העולם שלו שבויה בפחד מפני האחר , שעליו הוא משליך את הדעות הקדומות הרווחות כדי להתגונן . תובנה זו מצטרפת לת...
אל הספר