פרק זה עוסק בהיווצרותה של האחרות בתוך מרחב השיח של הקולנוע הישראלי בשנות התשעים , הנובעת בין היתר מהגעתם ארצה של עולי ברית המועצות לשעבר , המכונים בפרק זה , בעקבות קימרלינג ( קימרלינג ( 410-411 , 2004 בשם " הרוסים . " הופעת האחרות מקרינה בשני אופנים שונים על נרטיב קולנוע הגבול : מצד אחד היא מייצרת מבט חדש של בני הארץ על הרוסים ועל האחרים בכלל ; ומן הצד האחר היא מחוללת בחינה מחודשת של הזהות ההגמונית של הצבר . אגב כך נבחנת מחדש מדיניות כור ההיתוך שהונהגה בשנות החמישים והשישים ומוצעת לה חלופה בדמות זהות חדשה , היברידית . אפשר לראות בכך תהליך מקיף של אלטריזציה ( alterisation ) שהחל בשלהי מלחמת יום הכיפורים ומוסיף לחלחל עד ימינו . תהליך זה אינו ייחודי לקולנוע אלא נוגע לחברה הישראלית כולה . כפי שכותב קימרלינג : למן ראשית שנות השבעים של המאה העשרים , ההגמוניה הפוליטית–תרבותית של ה"ישראליות" החילונית המעין–מערבית , בגרסתה של תנועת העבודה , החלה להתפורר . במקומה החלו להסתמן בתוך המדינה הישראלית כמה חברות או תרבויות כמעט אוטונומיות ונפרדות זו מזו , על אף תלותן ההדדית . תהליך זה אירע תוך כדי התעצ...
אל הספר