משתהה מול העולם הבלתי מפוענח , נשכב אדי קינג על הרצפה בעיניים פקוחות ומחכה . מוריס הארכי–פושע עובר לידו , מלטף את פניו ומתרחק . אדי הנשאר לבדו בחדר , שומע ב– off screen את קולו של מוריס בחוץ : " נוסעים הביתה , יוליה , " והמצלמה המשרטטת את העולם על פי הזיותיו של אדי עוברת אל מחוץ למבנה הנטוש כדי לתאר את התרחקותה של המכונית בנוף פתוח ושומם , לא ברור וקשה לזיהוי . עיצובו המוקצן של הסרט אדי קינג מזכיר סרט צרפתי פוסט–מודרני מסוף שנות השמונים : זה אצלה בדם של ליאו קאראקס , ( 1986 ) המגולל עלילת גנגסטרים צרפתים שכמו נשלפה מתוך סרטי המתח האמריקניים של שנות הארבעים והחמישים ( ומהווריאציה הצרפתית שהציע במאי הגל החדש ז'אן לוק גודאר בסרטו הקלאסי עד כלות הנשימה . [( 1963 ] בסרטו של קאראקס , עלילת הסרט , בעיצובה הגראפי ובצבעוניותה , מסתירה סיפור אהבה בלתי אפשרי בין נוכל קטן בעל ידיים זריזות לרעייתו היפיפייה של הגנגסטר . זה אצלה בדם מהווה לאמתו של דבר הרהור מטא–קולנועי על ז'אנר סרטי הגנגסטרים בעידן הפוסט–מודרני , וככזה יצר את הסימולקרה של הז'אנר . באמצעות הציטוט של אותה סימולקרה – בעיקר של סצינת הריצ...
אל הספר