סרטו של איתן גרין , זולגות הדמעות מעצמן חוקר , בשונה מהגמל המעופף שם היו עקבות העבר מוחשיים , את עקבות אותה אוטופיה בתרבות הפופולרית באמצעות סיפור חניכה של יצחק , בן יחיד לזוג מושבניקים , יעקב ושפרה . על רקע כותרות הפתיחה אפשר לשמוע את שירה של תרצה אתר בלדה על נערי שגדל מתחילת שנות השבעים , כמעין צופן לפענוח העלילה כולה . הבן יצחק מתקשה לגדול ולהינתק מהוריו . הוא עובד עם אביו בעסק , עוזר לאמו בגן הילדים שהיא מנהלת , ולן בבית הוריו במיטת נוער בחדר הסמוך לחדר הוריו שאליו זורמים ב– off screen כל שיחותיהם האינטימיות . באורח סמלי , כל קשיי ההתבגרות שלו מתמצים באי יכולתו לעבור מבחן נהיגה לקבלת רישיון , ביטוי מובהק לטקס מעבר , עובדה ההופכת אותו לתלוי באביו ובעיקר לחסר ערך ( גברי ) בעיני עצמו . שוב ושוב ניגש יצחק למבחן הנהיגה ונכשל , כשכל כישלון מחדד בעיניו ובעיני הוריו את הידיעה שהוא " עדיין לא גבר . " במהלך העלילה נחשפים פרטים על התורשה הבעייתית של הצבר , שאותו מגלם בסרט יצחק : אב קשוח למראה שנחשף כרגיש מדי ושוגה בחלומות . הוא נכשל בפרויקט הקמת חממות ונטש אותן , ולאחר מכן פנה להקים את צ' " ר...
אל הספר