גבולותיו של קולנוע הגבול

כאמור , מבחינת רצף המחקר של הקולנוע הישראלי , כפי שנוסח בידי שוחט ( 1991 [ 1989 )] וגרץ , ( 1993 ) שנות התשעים טרם נחקרו , וספר זה מבקש לענות על מחסר זה . הספר עוסק בפרק זמן תחום – העשור של שנות התשעים – ומסתמך על גבולות שרירותיים לכאורה לקורפוס הסרטים שייכללו בו . אך גבולות הקורפוס , כשאר הגבולות הנידונים בספר , לעולם אינם שרירותיים . אחת מהנחותי היא כי אפשר לחקור את מרחב הגבול , ולשם כך הורחבו מעט שוליו כדי שיכיל גם את הסרטים האחרונים של שנות השמונים ( שכבר הכילו את מאפייני קולנוע הגבול ) ומקצת הסרטים שנוצרו בשנות האלפיים וביטאו את ההיפרדות מקולנוע הגבול . על כן העיסוק בעשור אינו קלנדרי אלא מנסה לתחום את ההקשר הראוי להבנת גבולות הקולנוע העלילתי שאפשר את המעבר מפרדיגמה אחת לאחרת . כך למשל , כאשר חוקרים את קולנוע הגבול , אי אפשר להפריד בין אופיין של שנות התשעים לבין שתי האינתיפאדות , שהראשונה הסתיימה בראשית העשור , והשנייה פרצה בסיומו . לעומת האינתיפאדה הראשונה , שפרצה בדצמבר 1987 באורח ספונטני כתוצאה מכמה אירועים מקומיים , האינתיפאדה השנייה , אינתיפאדת אל–אקצא , פרצה בבת אחת במוקדים ש...  אל הספר