את הפוסט–ציונות יש לראות כאחת משלוש עמדות תרבותיות ופוליטיות המתקיימות בשיח הישראליות כיום . בעוד הציונות היא " אידיאולוגיה , חזון אוטופי ומשטר שיח ( שלושה מרכיבים שהתחברו לפרויקט אחד , ( האנטי–ציונות והפוסט–ציונות הן שתי צורות של תגובה ביקורתית כלפי הציונות . " ( אופיר . ( 256 , 2001 אך בניגוד לעמדה האנטי–ציונית , הפוסט–ציונות אינה שוללת את הציונות אלא מבקשת להתאים את האידיאולוגיה הציונית לתנאים החברתיים והפוליטיים החדשים שנוצרו בארץ . לדידם של הפוסט–ציונים , הציונות אינה פרויקט שטרם הושלם , אלא חזון שהיה רלוונטי לזמנו , ועתה , לאור המציאות החדשה שהתהוותה בארץ בהשפעת המלחמות וגלי ההגירה השונים , התעורר צורך לבחון מחדש את המסגרת האידיאולוגית שהיא מציעה ולהרחיב את גבולותיה , כך שתכיל את הרב–קוליות והרב–תרבותיות המתעצבות במדינת ישראל , ואת הקיום היהודי מחוץ לגבולותיה , קיום " שכבר אי אפשר לפרשו כקיום גלותי , ואין צורך להכפיף אותם [ את יהודי התפוצות – י"מ ] עוד לדרישות הנגזרות מן המאבק למען ריבונות יהודית בארץ ישראל " . ( אופיר , 2001 ( 257-258 הרחבת גבולות העמדה הציונית באמצעות הפוסט ציו...
אל הספר