בסעיף זה נדבר בקצרה על ארבעה סוגים של דו משמעות . ייתכן שאחד מהם , או יותר , ניתן לנתח כמקרה פרטי של אחד הסוגים שכבר דיברנו עליהם , אבל בשלב מוקדם זה לא נדון בנקודה הזאת . דה רה לעומת דה דיקטו פילוסופים בימי הביניים שמו לב לכך שמשפטים שהנשוא שלהם הוא פועל המדבר על אמונות , מחשבות , רצונות , תקוות וכו ' , ושהמשלים שלו מכיל תיאור מיידע או סותם ( = לא מיידע ) הם דו משמעיים . את שני הקריאים של משפטים כאלה הם כינו דה רה ( " על הדבר " בלטינית ) ודה דיקטו ( " על הנאמר " בלטינית ) . ( 126 ) הוא דוגמה למשפט כזה . ( 126 ) גילה תוהה אם כדאי לה להינשא לבעל המכולת השכונתית . בקרי דה רה דובר המשפט משתמש בתיאור המיידע ' בעל המכולת השכונתית ' כדי להורות על אדם מסוים בעולם . המשפט טוען שגילה תוהה לגבי אדם מסוים ( שהוא בעל המכולת השכונתית ) אם כדאי לה להינשא לו . המשפט יהיה אמיתי בקרי דה רה גם אם לגילה אין שום מושג שהאדם שהיא תוהה לגביו הוא בעל המכולת . ייתכן שגילה מכירה את האדם הזה בתור אחיה החתיך של חברתה הטובה שרה , והיא כלל אינה יודעת שהוא בעל המכולת השכונתית . בקרי דה דיקטו , דובר המשפט לאו דווקא מ...
אל הספר