כל משפחה שונה מרעותה , ועל כן גם הקלט של הילדים שונה . יש משפחות המקדישות יותר לדיבור עם ילדיהם , להקראת סיפורים וכד ' , ויש כאלה שפחות . אין ספק שהבדלים אלה בקלט יכולים להשפיע על אוצר המילים של הילדים , אך הם אינם משפיעים על התוצאה הסופית ברכישת הדקדוק של השפה : ללא קשר לעושר הקלט הלשוני , כל ילד המקבל איזשהו קלט לשוני יגדל להיות דובר של שפת היעד . הדוגמה הבאה ממחישה זאת היטב . דמיינו ילדים שהוריהם כבדי שמיעה . בהרבה מקרים ההורים למדו את שפת הסימנים שלהם בגיל מבוגר ועל כן אינם שולטים בה היטב ( כלומר , הם מדברים בשפת הסימנים " כמו עולים חדשים " ) . למרות הקלט המאוד לא מושלם שמספקים ההורים , ילדים החשופים לקלט כזה רוכשים את שפת הסימנים שהם חשופים אליה באופן מושלם ( ראו מסגרת על שפת הסימנים של ניקרגואה ) . שפה טבעית מתפתחת לא רק מסוגים שונים של קלט , אלא אף מקלט לקוי , כפי שמעידה התופעה של שפות קריאוליות . זהו מונח שהוטבע בעקבות התופעה שמקורה במאה ה , 19 כשעבדים שהובאו מארצות שונות באפריקה היו צריכים לתקשר זה עם זה . שפת התקשורת שאנשים אלה יצרו מכונה , pidgin מעין שפת ז ' רגון . מה שמאפ...
אל הספר