נראה אפוא שהמחזה שכתבה גלפסל מצליח לעורר הזדהות , ולקדם שינוי תודעתי והעצמה נשית " למרות" הז'אנר הריאליסטי , הנוטה לכאורה לקבע את תפיסת המציאות . עם זאת מתעוררת שאלה הנובעת מהייצוג הריאליסטי במחזה , כלומר , ממידת סבירותם של האירועים המתרחשים בו . בעלילה נוצר מצב שבו הנשים חייבות לפעול בחשאי . סודן אמנם גלוי לקהל , ואולם אם נקבל את ההנחה שהעולם הבימתי משקף באופן כלשהו את המציאות שמחוץ לתיאטרון , השגורה והמוכרת לקהל , המחזה גורס שבמבנה החברתי הנתון , פעולה מעין זו שנקטו הנשים עשויה להתרחש רק במחתרת . יוצא אפוא שהמחזה משקף למעשה חברה שבה נשים אינן יכולות לפעול כפי שפעלו במחזה , ומסקנה זו היא דוגמה למה שמעורר התנגדות לסגנון הריאליסטי בחשיבה התיאטרונית הפמיניסטית . ואולם , מהמחזה עולה מסר פמיניסטי חד וברור משום שהוא חורג מעבר להצלחתן של הנשים למנוע את הפללתה של מיני רייט . הוא עולה מהקשר הנרקם ביניהן ומכינונה של שפה נשית הטמונה דווקא באותם פרטים קטנים המהווים , בחברה המיוצגת , מקור לזלזול בנשים . השאלה בדבר סבירותן של פעולות כאלה במציאות עומדת בעינה , לאור העובדה שבסופו של דבר עולם כמנהגו נ...
אל הספר