דמותה של מיני רייט , בדומה לדמותו של בעלה , נעדרת , כאמור , מן המחזה . כל שנותר על הבמה הוא מרחב המחיה של מיני רייט – המטבח – שבו מתרחש המחזה , וכסא נדנדה המנכיח אותה באופן מטונימי בחדר , בכל פעם שמישהו מהדמויות נוגע בו ומנדנדו מעט . את עלילת המחזה אפשר לתאר כתהליך החיפוש והגילוי של מניע לרצח , המסתכם בכישלונם של הגברים לאתרו , ובמערכת היחסים הנרקמת בין שתי הנשים , המתבססת על הזדהותן עם דמותה של מיני ואהדתן כלפיה , המובילות אותן לא רק לאיתור המניע אלא גם להסתרתו מפני הגברים . בחירה דרמטית זו משמעותית מכיוון שגלספל לא הופכת את סיפור התעללות הבעל באשתו ואת הריגתו לעיקר המחזה , אלא בוחרת נקודת מבט חלופית במקום זו הצפויה לכאורה . גלספל מתבוננת ( ועמה הצופים ) בסיפור ההתעללות שלא מנקודת המבט " המרכזית , " זו שהייתה כרוכה במבנה עלילתי המגיע לשיאו באמצעות ייצוגי אלימות , אלא מאפשרת לראות את האירוע מבעד לפריזמה אחרת : מנקודת מבט שונה בזמן , ובעיקר מזווית שונה , לא זו של בני הזוג המעורבים בדרמה אלא דווקא של הנשים הנמצאות בשולי הפרשה – אפילו לא השריף והתובע המחוזי . גלספל נוקטת למעשה בטכניקה דרמ...
אל הספר