המאמר של ויליאמס מבהיר נקודה נוספת במחזהו של איבסן , את סוג הביקורת שמתחו הוגי הפמיניזם המטריאלי על רעיונות הפמיניזם הליברלי . ויליאמס טוען כי מחזהו של איבסן מעוגן ברעיונות האוטופיים של ליברליזם הומניסטי , ( liberal humanism ) כלומר באמונה שלאינדיבידואל יש פוטנציאל לממש את עצמו / עצמה ואת חירותו באופן מלא , וכי יכולתו זו אינה תלוית המציאות החברתית / כלכלית שבה הוא או היא שרויים . לדידו תפיסת עולם זו אינה מביאה בחשבון את העובדה שהייצוג הריאליסטי מבנה מציאות ולא משקף מציאות קיימת . ויליאמס ממשיך וקושר בין הרעיון הזה לסגנון הריאליסטי האשלייתי , המסתיר ומטשטש למעשה את המציאות כמות שהיא תוך שהוא מתחפש למציאות , וכמו פרסומת אטרקטיבית בטלוויזיה , רעיון המימוש העצמי מגיע במחזה ללא כל אזהרה שאפשר שהחלומות על עצמאות כלכלית הם חסרי כיסוי אמיתי . ( 386 ) בפרסומת בטלוויזיה רואים מכונית מפוארת משייטת במרחבים ולא מכונית תקועה בפקקים . עדיין צורת הייצוג היא דמוית מציאות . כך גם ריאליזם המעוגן ברעיונות הליברליזם ההומניסטי לדידו של ויליאמס : הריאליזם מתכוון / טוען להיות ממש כמו החיים , בהיותו מעין חלון ...
אל הספר