סוגיית הייצוג הפמיניסטי בתיאטרון היא הסוגיה העוברת כחוט השני בכל פרקי הספר . בספר מוצגים ארבעה סגנונות ייצוג האופייניים לתיאטרון פמיניסטי ומהדהדים מגמות בולטות בתיאטרון המודרני בכלל . אופן הייצוג הראשון , הקונבנציונלי והמוכר ביותר , הוא הדרמה והתיאטרון הריאליסטיים המתיימרים ליצור תמונה בימתית דמוית מציאות ( פרקים . ( 1-3 השיח התיאורטי בסוגיית הייצוג הריאליסטי , מנקודת מבט פמיניסטית , מתמקד בשאלה כיצד מסוגלת צורת ייצוג זו לחשוף ולהראות באופן מהימן ומעורר הזדהות את חיי היומיום של נשים ( ובכלל זה חוויות דיכוי של נשים , ( במיוחד לאור נטיית הז'אנר הריאליסטי להתרחש במרחבים דומסטיים . עם זאת , כלפי הריאליזם הופנתה ביקורת בגין שמרנות וקונבנציונליות . הביקורת העיקרית , המופנית גם כלפי מחזות בעלי תוכן פמיניסטי , נוגעת ליומרה של הריאליזם להצגה אובייקטיבית לכאורה של ה"מציאות" וזאת מבלי להתחשב בקיומן של מציאויות רבות וסותרות . צורת הביטוי הסמכותנית המאפיינת את הסגנון הריאליסטי מונעת , לדעת מבקרי הריאליזם , הן את האפשרות לחולל שינוי תודעתי בכל הנוגע למציאות הבימתית והן לבטא באופן דרמטי ותיאטרוני , ח...
אל הספר