התנהגות שחקנים במשחק האולטימטום נבחנה במספר גדול מאוד של ניסויי מעבדה , ובמגוון גדול של תנאים - סכומי כסף שונים , ארצות שונות , ותנאים שונים - מפגש חד–פעמי או חוזר , מפגש פנים אל פנים או אנונימי , וכיוצא באלה . למרות הבדלים הנובעים מהשוני בין הניסויים השונים , התוצאות בכל הניסויים היו שונות מהותית מההתנהגות בשיווי משקל תת–משחקי משוכלל . בניסויים , הרוב המכריע של המשתתפים בתפקיד המציע ( שחקן ( 1 מציעים לשחקן השני סכום Y הנע בין 20 % 50– % מהסכום , X והמשתתפים בתפקיד המגיב ( שחקן ( 2 מוכנים לקבל רק הצעות שאינן נופלות מסף הנמצא אכן בתחום זה . נראה אפוא שהתשלומים הכספיים במשחק האולטימטום מהווים רק מימד אחד בהעדפות השחקנים , הנקבעות גם על–ידי היבטים נוספים . חלוקה " מאוד לא שוויונית " יכולה להיראות לא הוגנת לשחקן , 2 ולכן הוא עשוי להעדיף לוותר על תשלום כספי כדי להימנע מלהסכים לחלוקה שהיא " מקפחת " מבחינתו . הסף ההופך חלוקה ל " מקפחת " הוא כמובן סובייקטיבי , ותלוי גם בגודלו המוחלט של הסכום X העומד לחלוקה , וגם בנורמות כלליות הרווחות במסגרות החברתיות שאליהן משתייך המשתתף בניסוי . במקביל , גם ...
אל הספר