דוגמה חשובה לטרגדיה של המשאבים המשותפים היא בעיית ההתחממות הגלובלית . רוב האנרגיה המיוצרת ומשמשת אותנו לחימום הבתים , לנהיגת המכוניות ולייצור מגיעה ממקורות פחמניים . היא מגיעה משריפת פחם , מדלק או מגז טבעי . בתהליכי הייצור שלה אנו משחררים פחמן דו–חמצני לאטמוספירה - חלק ממנו מפורק על–ידי צמחים אך רובו נשאר באטמוספירה . פחמן דו–חמצני , וכן גזים מסוימים נוספים , לוכדים חום ועוטפים את האטמוספירה במעין " חממה , " ובאופן זה משפיעים על האקלים הגלובלי בכדור הארץ . את ההנאה מצריכת האנרגיה ( כגון תוצר לאומי גבוה יותר או איכות חיים גבוהה יותר ) חווה רק מי שמשתמש בה , אך העלות - טמפרטורות גבוהות יותר ובעיות אקלימיות - משולמת על–ידי כולם . הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ עלתה בין 0 . 5 ל– 1 . 2 מעלות צלזיוס ב– 200 השנים האחרונות , ועלולה לעלות עוד 2 עד 4 . 5 מעלות צלזיוס במאה השנים הקרובות אם תימשך המגמה הנוכחית של הצטברות פחמן דו–חמצני באטמוספירה . 23 כמו במקרה של פיתוח מערכת ההפעלה Linux ותוכנות המתבססות עליה .
אל הספר