בפרק הקודם ניתחנו משחקים שבהם יש לכל אחד מהשחקנים אסטרטגיה שולטת . במקרה כזה קל היה לנבא את התנהגות השחקנים ( גם אם צירוף הבחירות של השחקנים אינו בהכרח הצירוף המוצלח ביותר בעיניהם , כפי שראינו . ( אולם , קיימים משחקים רבים שבהם אין לאף שחקן אסטרטגיה שולטת . במקרים כאלה , האסטרטגיה הכדאית לכל שחקן תלויה בבחירה של השחקנים האחרים : אם השחקנים האחרים ישנו את צירוף הבחירות שלהם , האסטרטגיה הכדאית לשחקן עשויה להשתנות אף היא . כיצד נוכל לקבוע אפוא כיצד יפעל כל שחקן ? הבעיה נראית כמעגלית : האסטרטגיה הכדאית לשחקן א ' תלויה בבחירה של שחקן ב , ' בעוד האסטרטגיה הכדאית לשחקן ב ' תלויה בבחירה של שחקן . א' אך כאשר השחקנים נדרשים לבחור ולפעול בו–זמנית , אילו ציפיות הם יכולים לפתח בנוגע להתנהגות שותפיהם למשחק ? כאשר הנתיב הישיר לפתרון הבעיה מתברר כנתיב ללא מוצא , כדאי לנסות גישות עקיפות . במקרה שלנו , במקום לשאול : "איזו אסטרטגיה היא מיטבית לשחקן ?" נעדיף לשאול : "אילו אסטרטגיות הן גרועות עבור השחקן " ? הגדרה אסטרטגיה x נקראת אסטרטגיה נשלטת חזק strongly dominated ) ( strategy של שחקן , i אם יש לו אסטרט...
אל הספר