חרף דפוסי שיתוף הפעולה המתוארים לעיל , היו התחרות הארגונית והסקטוריאליות חלק בלתי נפרד מפעילות הנשים ביישוב וזו הביאה לפעמים לדחיקת רגלי ארגונים יריבים ואף להיעלמותם . הדומיננטיות של מפא"י , שהוקמה ב , 1930 וחתירתה להגמוניה ביישוב הביאו לשינויים באופי פעולתה של מועצת הפועלות ולחיזוק אחיזתה בציבור הנשים על חשבון ארגוני נשים אחרים . אחת התוצאות של התפתחויות אלה היתה היעלמותם ההדרגתית של חלק מארגוני נשים , ובהם הסתדרות נשים עבריות והתאחדות הנשים העבריות , שלא היה להן עורף פוליטי חזק כמו למועצת הפועלות , או בסיס כלכלי ארגוני בחו"ל , כמו להדסה ולוויצ"ו . בשנת 1933 נהפכה הסתדרות נשים עבריות למחלקה הישראלית של ויצ"ו העולמית בשם הסתדרות נשים ציוניות . באותן שנים הלך ודעך כוחה של התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בא"י , ובשנת 1950 נקלטה גם היא בוויצ . "ו שינויים אלה לא נתפסו אז כחולשה של הפמיניזם , כי באותה תקופה עצמה , כזכור , השתלבו נשים רבות בארגונים הצבאיים של היישוב , התגייסו לצבא הבריטי הנלחם בנאצים , והשתתפו במאבק על הקמת המדינה . הודות לתרומתן למאבק הלאומי צבאי , פילסו להן לא מעט נשים...
אל הספר