התחזקות הרעיונות הפמיניסטיים ושילובם בסדר היום הלאומי עוררה , כמו במהלך המאה ה , 19 התנגדות רבה בקרב גורמים ששללו את הפמיניזם מכול וכול . בדרך כלל , גורמים אלה , ובראש ובראשונה הממסדים הדתיים , ראו ברעיונות הפמיניסטיים ובדגש שהם שמו על זכות האישה על גופה ועל שינוי מוסד המשפחה , סכנה מוסרית המערערת את יסודות החברה אנושית . יתרה מזאת , המסגרת הרעיונית של הפמיניזם הליברלי ושל התנועה לשחרור האישה , על כל זרמיה , עוררה התנגדות לא פחות חריפה בקרב קבוצות פמיניסטיות רבות אשר התנגדו להנחת האוניברסליות שביסוד אותם רעיונות פמיניסטיים ליברליים , סוציאליסטיים או רדיקליים וביסוד הפרמטרים האזרחיים שהם קידמו . קבוצות ביקורתיות אלה טענו שההנחות האוניברסליות ממחישות את השליטה המערבית על כלל נשות העולם , משעתקות אותה ובעזרת אימוץ המודל הגברי , השפה הגברית ודרכי החשיבה הגבריות , מקדמות את סדר יומן של הנשים הלבנות מהמעמד הבינוני בלבד . עוד הן טענו , שהנחות אוניברסליות אלה מכוננות את מה שהן כינו " הפמיניזם הלבן , " אשר מוחק בעזרתן את ההבדלים ( הגזעיים , המעמדיים , הדתיים , הלאומים ועוד ) הקיימים בין הנשים ...
אל הספר