6-7.7 בעיית היצרן בסביבה התחרותית של הטווח הקצר

בפרק זה נניח כי הטכנולוגיה מאפשרת ייצור של תפוקה אחת בלבד בעזרת k תשומות וכי מוצר התפוקה הוא קבוע : המוצר שכינויו מוצר Y = ( Yo , Y 1 , 000 Yk' ) . 0 היא לפיכך תכנית ייצור טיפוסית ומרכיבה הראשון , , Yo מציין את כמות התפוקה המתקבלת מהפעלתה , בסביבה התחרותית של הטווח הקצר אפשר למכור כל כמות של תפוקה במחיר נתון . Po , לעומת זאת , הכמויות של k התשומות הן קבועות והיצרן אינו יכול לחרוג מהן . נסמן את הכמות הקבועה של תשומה i ב- . ( i = 1 ,,, k" ) bj יצרן הפועל בסביבה התחרותית של הטווח הקצר מעוניין להביא את רווחיו למקסימום , בכפוף לשתי מגבלות : ראשית , תכנית הייצור שאותה הוא בוחר חייבת להיות כלולה בטכנולוגיה . במלים אחרות , . y = ( Y'YO 1 '" Yk" ) E T שנית , השימוש בכל תשומה לא יכול לחרוג מהכמות הנתונה של אותה תשומה , כלומר , - ' yj ~ jb בהינתן מחיר התפוקה ומחירי התשומות , ( , Po , P 1 ' "" Pk ) והכמויות הנתונות והקבועות של התשומות " 0 , b k ) יו , b = ( b בעיית האופטימום של היצרן הפועל בסביבה התחרותית של הטווח הקצר היא : Max PoYo + P ו YI + P 2 Y 2 + '" + PkYk YO , Y 'l ... , Yk תחת המגבלות : ...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה