רבות ומגוונות הן הדרכים למימוש השקעה של אדם בתאגיד , והעיקריות שבהן הן קבלת דיבידנד או מכירה של מניות . משיכת כספים מתאגיד בדרך של דיבידנד מחויבת במס מכוח סעיף ( 4 ) 2 לפקודה , והרקע לחקיקת סעיף ) 3 ג ) היה הרצון למנוע התחמקות ממס על דיבידנד באמצעות הנפקת מניות הטבה הניתנות לפדיון – אם בדרך של היוון רווחים , בדרך של שיערוך נכסים או בדרך אחרת : במקום לחלק את הרווחים כדיבידנד היו פודים את המניה בכספי הרווחים , וכך הרווח היה פטור ממס . ככלל , אירוע של פדיון מניה הוא בעל מאפיינים הוניים , ועל כן טבעי שיחויב במס מכוח חלק ה לפקודה ככל הכנסה הונית . אולם בעבר , עד שנת המס , 1964 לא היה מנגנון החיוב במס של הכנסות הוניות קיים ומפורט דיו , ולא חייבו במס רווחי הון מנכסים שאינם בני פחת , ועל כן לא היה חיוב במס בגין אירוע של פדיון מניות . כדי להתמודד עם פעולת תכנון המס כאמור הוחלט לקבוע חיוב במס לפעולות של פדיון מניות בסעיף ) 3 ג ) לפקודה . הדבר נעשה בחקיקה " אנטי תכנונית" לטיפול בפעולה של מימוש רווחים מחברה באמצעות הנפקת מניות הניתנות לפדיון כתחליף לחלוקת רווחים בדרך של דיבידנד . מעניין לראות בהקש...
אל הספר