סעיף ) 1 )( ב ( 3 לפקודה קובע : אדם שבשנת מס פלונית נמחל לו חוב או חלק ממנו , והחוב נובע מהוצאה שניכויה הותר בבירור הכנסתו החייבת , יראו את החוב כחלק מהכנסתו באותה שנה . פקודת מס הכנסה אינה מגדירה מפורשות את אופן הדיווח על הכנסות והוצאות . בהתאם לפסיקת בית המשפט בעניין קבוצת השומרים , אדם שבעסקו יש מלאי מחויב לדווח על פי השיטה המצטברת . לפי שיטה זו נרשמות ההוצאות עם התהוותן , לעתים ללא קשר למועד שבו שולמו בפועל . סעיף ( 1 () ב ) 3 מתייחס למצב שבו נתבעה בניכוי הוצאה " בשיטה המצטברת , " דהיינו , לפני שזו שולמה בפועל , ומסיבות שונות לא שולמה בפועל לזכאי לה בשלב מאוחר יותר , ובעצם החוב בגינה הושמט , או אפילו נמחק . למשל : הנחה שספק מעניק בדיעבד ; ויתור שנושה מוותר על חוב או אפילו אי פירעון לתקופה כה ארוכה עד כי הספק מתייאש ומוותר על ניסיונות הגבייה . במקרים כאלה ההוצאה נדרשה בעבר לצורכי מס והקטינה את ההכנסה החייבת , דהיינו , את תשלומי המס לאותה שנה , אבל במאזן העסק היא עדיין מופיעה בסעיפי הזכאים כהתחייבות . כעת מתברר כי לא תשולם , ועל כן יש לבטלה . בד בבד עם הרישום החשבונאי שנערך על ביטול ...
אל הספר