סעיפים 83-84 קובעים כללים בנוגע להסבות מסוימות . לאור הגדרת סעיף ) 82 ב ) הם אינם נחשבים רשימה סגורה וכוללת לכלל ההסבות האפשריות , וייתכנו מקרים נוספים של אירועי הסבה שבהם ההכנסה תחויב בידי המסב . במקרים אלה ייחשב המסב מפיק ההכנסה , והעברתה לאחר ( ההסבה ) תיחשב " שימוש בהכנסה . " על הסבות אחרות יכול לחול סעיף 86 לפקודה , אשר גם בו מוזכרת ההסבה . בהקשר הכללי של הסבה נזכיר שני פסקי דין שעסקו בנושא . פסק דין לביא עסק באם שהלוותה לבתה כסף לשם רכישת נכס , בתנאי ששכר הדירה יתקבל אצל האם כל עוד היא בחיים . פקיד השומה , בהסתמכו על העיקרון ולפיו בעל הנכס הוא בעל הפרי , טען כי ההכנסות מדמי השכירות הן של הבת ולא של האם . בית המשפט קבע כי הפעולה של הוצאת מקור ההכנסה מרשותו של אדם והעברתו לאחר היא " ניכור הכנסה , " מצב שבו ההכנסה הנובעת מאותו מקור כבר אינה שייכת למי שביצע את הניכור אלא לבעלים החדש של מקור ההכנסה . עם זאת קבע בית המשפט כי אם מקור ההכנסה עצמו נשאר בידי המסב ורק כספי ההכנסה מועברים לאחר , הרי יש להמשיך ולראות במסב בעל ההכנסה , ופעולת ההסבה תיחשב שימוש בהכנסה שאינה מבטלת את החיוב במס ב...
אל הספר