כמו בעניין הכנסות ריבית כך גם באשר להפרשי הצמדה – מועד הדיווח על ההכנסה מותנה באופן הדיווח שהנישום נוקט . נישום המדווח על הכנסותיו על בסיס מזומן ידווח על הכנסותיו מהפרשי הצמדה רק במועד קבלתם בפועל לידיו . לעומתו , נישום המדווח על בסיס צבירה ידווח על הכנסותיו במועד שבו קמה לו הזכות לקבלם , וזאת אף אם טרם מומשו . בפסק דין קופת עליה נדון עניינו של מוסד כספי שסחר באגרות חוב צמודות . המוסד הכספי ניהל את ספריו על בסיס צבירה , ונהג לדווח על רווחים מהפרשי הצמדה שמקורם רק באגרות חוב שכבר מומשו או נפדו בפועל . בית המשפט פסק כי לאור השיטה המסחרית שבה נהג , מן הראוי להטיל מס על הרווחים מדי שנה גם בטרם נמכרו אגרות החוב ובטרם הגיע מועד פירעונן . אמנם מדובר בהכנסה מעסק , אך הכלל רחב דיו לכלול גם הכנסות לפי סעיף ( 4 ) 2 לפקודה . ההנמקה מצויה בדברי בית המשפט העליון : הפרשי הצמדה מצטברים מעת לעת כמו ריבית ואין תנודות של עלייה וירידה לאורך זמן , אלא המגמה היא של עלייה מתמדת . המציאות הכלכלית המיוחדת שלנו צריכה להיות מובאת בחשבון , כאשר מבקשים לערוך השוואה עם המסקנות שהוסקו בנושאים דומים במקומות אחרים לגב...
אל הספר