הכללת עקרת הבית בביטוח הנכות בשנות השבעים של המאה ה 20 הייתה חידוש . עד לאותה העת התייחסה מערכת הביטחון הסוציאלי הישראלית לעקרת הבית בענפי הביטוח השונים התייחסות לא שוויונית ומקפחת . אליבא דחוק הביטוח הלאומי , לא הייתה החלה אוטומטית של ענפי הביטוח הלאומי על עקרת הבית . כל אימת שנוסף ענף ביטוח בחוק עלתה שוב ושוב שאלת הכללתה של עקרת הבית במסגרתו . מכל מקום , גם אם כללו את עקרת הבית בהסדר , כגון בביטוח הזקנה והשאירים , נעשו סידורים מיוחדים בשאלת שיבוצה של עקרת הבית במסגרתו . בעצם , חוק הביטוח הלאומי בחן את עבודת עקרת הבית במשקפיים שונים מאלה ששימשו לו לבחינת כלל העובדים במשק . גישה זו לא הייתה ייחודית לישראל , והייתה מקובלת גם במערכות ביטחון סוציאלי הנוהגות במדינות אחרות . נהפוך הוא , הכללת עקרת הבית בביטוח הנכות הכללית בשנות השבעים של המאה ה 20 הייתה צעד חלוצי של מערכת הביטחון הסוציאלי הישראלית . ההתייחסות השונה לעקרת הבית בתחילת הדרך לא נבעה מטיב העבודה שעקרת הבית מבצעת , אלא היא עוגנה בעובדה שבעיני המחוקק האישה הנשואה הייתה נתונה עדיין במעמד מסוים והוא מעמד של עקרת בית . שלטה בכיפה ה...
אל הספר