סעיף ) 196 א ) לחוק קובע את הזכאים לביטוח בענף הנכות הכללית . כבר מהרישא של סעיף זה אפשר לעמוד על היסוד הראשון שקיומו נדרש כדי לאשש את הזכאות לקצבת הנכות . מלשונו של סעיף ) 196 א ) נלמד כי מדובר בדרישה שתובע הקצבה יהיה : " נכה זכאי לגמלה . " ... כלומר , היסוד הראשון שקיומו נדרש כדי לזכות בקצבת נכות הוא שתובע הקצבה יהיה נכה . סעיף 195 לחוק מפרט הגדרות שונות ובהן גם הגדרת המונח נכה לעניין פרק ט בחוק . הגדרה זו מלמדת , קודם כול , כי : " נכה" — מבוטח ... הגדרת נכה בסעיף זה קובעת עמידה בדרישות שונות , והראשונה שבהן היא שהאדם התובע את הקצבה יהיה מבוטח . כדי להיחשב לנכה נדרש אפוא שהאדם שבו מדובר יהיה מבוטח בביטוח נכות . מי נחשב אפוא למבוטח לעניין זה ? התשובה לשאלה זו מצויה בסעיף 195 לחוק המגדיר מי הוא מבוטח כדלקמן : " מבוטח" — תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה . מכאן , שכדי להיות מוכר כנכה ולהיות זכאי בתוקף כך לתבוע קצבת נכות נדרש , קודם כול , שתובע הקצבה יעמוד בשני תנאים : א . על הנכה , תובע הקצבה , להיות תושב ישראל ; ב . על הנכה , תובע הקצבה , להיות בטווח הגילים שבין 18 שנים...
אל הספר