עקרון ההקצאה של פיצוי משמש בסיס לשורה של תוכניות ביטחון סוציאלי במדינת–הרווחה הישראלית . רוב התוכניות הנשענות על עיקרון זה הן כמובן תוכניות המיועדות למי שסבל פגיעה גופנית או נפשית כתוצאה משירות צבאי במסגרת רשמית של מדינת–ישראל , דוגמת נכי צה"ל או משפחות הנופלים . אולם יש תוכניות אחרות המבוססות על עיקרון זה שאינן מיועדות דווקא למי ששירת בכוחות הביטחון בישראל ונפגע עקב כך . תוכניות בעלות היקף מצומצם יותר מיועדות גם לאזרחים מן השורה שנפגעו בפעולות איבה , לקורבנות הנאצים ולמי שנפגע בעת לחימה בנאצים במלחמת–העולם השנייה , וכן לאסירי–ציון , שסבלו בשל תפיסת–עולמם או פעילותם הציונית בברית–המועצות–לשעבר או במדינות ערב . אולם לצד התוכניות הללו , ניכר כי המערכת שעקרון ההקצאה של פיצוי הוא המשפיע בה ביותר היא מערכת הביטחון הסוציאלי לאנשים עם מוגבלות . על–אף הקשיים האובייקטיביים שעולים בכל ניסיון לאמוד את שיעורם של האנשים עם מוגבלות מתוך כלל האוכלוסייה , ההערכות המעודכנות ביותר טוענות כי כשישה אחוזים מכלל האוכלוסייה של ישראל בגיל העבודה סובלים ממוגבלות זו או אחרת . אם–כן , המדובר בהיקף גדול של אנשים ...
אל הספר