היסוד השני של ביטוח האבטלה הוא יסוד המחויבות וגם הוא מורכב משני מרכיבים , ואלה הם : א ) הסיכון המוגן המשתקף בהגדרה של מובטל ; ב ) הגדרת המושג עבודה מתאימה . הסיכון המוגן הנוגע להגדרה של מובטל משתקף בשני ממדים , ואלה הם : א ) אבטלה מאונס ; ב ) נכונות ויכולת לעבוד . א . הסיכון המוגן : אבטלה מאונס כדי לשכלל את הזכאות לדמי אבטלה נדרש שמבוטח שהשלים את תקופת האכשרה יהיה מובטל . הסיכון המוגן בביטוח אבטלה אינו נוגע לכל מקרה של חוסר עבודה , אלא רק להיעדר תעסוקה שנגרם מאונס . דרישה זו אינה קבועה במפורש בחוק הביטוח הלאומי . בהתאם לסעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי מובטל הוא אדם הרשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בלי להתייחס לשאלה כיצד נהפך למובטל — מרצון או מאונס . ואולם מרוח החוק אפשר להסיק שהוא נוגע רק למובטל שהגיע למעמד זה בעקבות פיטורים , והסיבה לפיטוריו אינה רלוונטית . מסקנה זו נלמדת , למשל , מהעובדה שיחסו של החוק למובטל מאונס שונה מייחסו למובטל שהגיע למעמד זה בעקבות התפטרות . נדגים את ההתייחסות השונה בחוק : מי שנעשה מובטל שלא מרצונו יהיה זכאי לדמי אבטלה , ואילו מי שהפסיק את עבודתו מרצונו יהיה...
אל הספר