לראות את מונה ברגליים יחפות

עליזה בצלאל אמרה ִ שגורה היא , שבן המערב , בבואו לבקר ביפן , יתקשה להבין את הרוח היפנית . הדברים מקבלים משנה תוקף בעת ביקור במוזיאונים . אמנם רבים ממוזיאוני יפן ניחנים ברוח מערבית וגישתם אינה שונה מזו המוכרת לנו , אך לעתים קרובות הם מאלצים את התייר המערבי לעבור תהליך מחשבתי וחווייתילרגשי . תגובתו הראשונית של המבקר נעה בין מבוכה לגיחוך ואפילו לכעס . אך הביקור מזמן , כאמור , תהליך , שבסופו יעברו חלק מהם תמורה . דומה שהיפנים מעניקים למוסד המוזיאון המערבי פרשנות משלהם . זהו אחד ממאפייניה של יפן : שמירה מדוקדקת על המסורת היפנית על כל פרטיה , אל מול הערצה של תרבות המערב ואימוץ סממניה . מוזיאון צ'יצ'ו באי נאושימה , בתכנונו של האדריכל טדאו אנדו , ( Ando ) הוא דוגמה מאלפת להבנת החוויה היפנית . המבנה הגדול והמרשים מהווה משכן לטרילוגיה , שיח בין שלושה אמנים בלבד : קלוד מונה , ולטר דה מריה וג'יימס טורל . למעשה , זהו מוזיאון המציג שלושה מיצבים גדולים , והמבנה , המצוי כל העת ברקע , הוא היצירה הרביעית , יצירתו של האדריכל , המוביל ומכוון את מהלך הביקור . הבחירה בשלושה אמנים אלו מגלמת אמירה חדה וברורה ...  אל הספר
טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21