העלייה ההמונית ממדינות ברית המועצות לשעבר , שהחלה להגיע לישראל בשלהי , 1989 בעקבות התמוטטות הגוש הסובייטי , הייתה זעזוע נוסף שהניע › ידוד מערכות במדיניות הציבורית . הצורך לקלוט מיליון עולים בתוך שנים ספורות חולל תפניות מהותיות במדיניות התכנון ובמדיניות הקרקעית של המדינה , חלקן בדמות אמצעי חירום זמניים וחלקן היו שינויים של קבע . ( Alterman 2002 ) תמורות משמעותיות היו גם במדיניות הדיור והתעסוקה . רפורמה בשלטון המקומי לא נתפסה אז כבעלת חשיבות קריטית לקליטת העלייה . להיפך , ההכרה במגבלות הביצוע והמשאבים של משרדי הממשלה דווקא פתחה חלון להכרה ביכולת לנצל ככל האפשר את הגישה היזמית לפיתוח שסיגלו לעצמן רשויות מקומיות החל מסוף שנות ה , 80 בשל הקיפאון הכלכלי במדינה וההישענות הגדלה על הכנסות עצמיות משימושי קרקע עסקיים למימון פעילויותיהן ( רזין ; 1991 פלזנשטיין . ( 1994 עם זאת , הפיתוח המואץ שליווה את קליטת העלייה הגדיל מאוד את הלחצים לביצוע שינויי גבולות מוניציפליים , ובפרט הועלו תביעות מרחיקות לכת של רשויות מקומיות עירוניות — להעברת שטחים חקלאיים מתחום שיפוטן של מועצות אזוריות אליהן , על מנת לקד...
אל הספר