פרק זה עוסק ב"גלובליזציה" וב"עיר" — ומציג את קשרי התלות בין שני אלה . העיר , בעיקר הערים הגדולות עתירות התיפקודים , הייתה המסד שעליו צמח המשק הגלובלי . המערכת הכלכלית הגלובלית חובקת העולם " עוגנה" בערים שחלקן גדל ובגר והיה ל"ערי עולם . " הערים — שהיו בעלות תשתיות מפותחות תומכות ( נמלי אוויר ונמלי ים , מערכות תחבורה פנימית , רשתות תקשורת וכדומה , ( שבהן השתכנו מערכות תיפקודים תומכות גלובליזציה , מערכי שירותים יצרניים מתקדמים ( חשבונאות , משפטים , פרסום , ניהול וארגון וכדומה , ( וכן מערכות חברתיות ותרבותיות מגוונות , והן היו מושב לאליטות של בעלי ההון , בעלי הדעה ובעלי המיומנויות התעסוקתיות ( קיפניס — ( 2005 היו גם האתר המועדף למיקומן של חברות האם אשר הניעו את גלגלי הגלובליזציה . מערכות אלה של העיר מיוחדות במובן זה שהן מנהלות מרקם קשרי גומלין " ) שירשור ( " תיפקודי , לרוב בין מערכת השירותים היצרניים לבין עצמן , וכן בין מערכות השירותים היצרניים שלהן לבין אלה הקיימות בערים גדולות אחרות , רובן ערי עולם , הפרוסות ופועלות במרחב הגלובלי . בפרק זה נדון איפוא בקשר הסימביוטי שבין העיר , ערש המערכו...
אל הספר