בבסיס הניתוח של חוויית העיר עומד מצב מרתק בחיים האנושים — הזר וּ ת . הזרות נתפסה כרכיב מרכזי ומחולל בחיים המודרניים שבלעדיו לא ניתן להבין עירוניות . הזרות ודאי אינה מיקום חברתי חדש , אך בחברה המודרנית היא בבחינת הכלל ולא היוצא מן הכלל , ומפגש בין זרים הוא לחם חוקה של העיר . את נקודת האפס המושגית של דיון זה מזהים חוקרים במשנתו של פרדיננד טאניס . ( 1855-1937 ) טאניס הבחין בין העיר לבין הכפר על פי בסיסי ההתארגנות הר וֹ וחים בהם . את הארגון החברתי בכפר הוא כינה גמיינשפט , ( Gemeinschaft ) שפירושו בתרגום חופשי מגרמנית הוא " קהילה" — ארגון חברתי שבין אנשיו קיימים קשרים הדוקים של שאר וּ ת ומסורת . לעומת זאת , בערים , צורת הארגון החברתית הדומיננטית היא גזלשפט , ( Gesellschaft ) שפירושו " התאגדות" ( פעמים רבות מתורגם כ"חברה — ( " ארגון חברתי שהקשרים בין חבריו רופפים , והאינטרס האישי חזק . טאניס הצביע באמצעות מושגים אלה על קשר ישיר בין צורות ההתיישבות ( על המבנה ההיסטורי , הכלכלי , הפיסי שלהן , ( ובין מיתווה היחסים בקרב האנשים החיים בהן . השוני והשונה הם אתגר מרכזי העומד בפני התיאוריה לגבי המודר...
אל הספר