הפרדה שלטונית בין עיר לכפר

אחד המרכיבים הבולטים של ההפרדה הארגונית בין המיגזר הכפרי למיגזר העירוני במדינת ישראל הוא ההפרדה השלטונית . לכל יישוב עירוני , למעט מספר חריגים , יש רשות מקומית משלו — עירייה או מועצה מקומית , בהתאם לגודלו . היישובים הכפריים , לעומת זאת , משולבים ברובם המכריע במערכת שלטונית נפרדת הבנויה , כאמור לעיל , משני רבדים : הרובד התחתון הוא הוועד המקומי , המופקד על ניהולו של יישוב יחיד , והרובד העליון הוא המועצה האזורית , המאגדת בתחומה כמה יישובים , שמספרם משתנה ממועצה למועצה ומזמן לזמן . הפרדה כזאת אינה קיימת במדינות אחרות , בהן הרבדים האזוריים מכילים בדרך כלל יישובים כפריים ועירוניים גם יחד , ולעיתים גם יישובים עירוניים גדולים , המשמשים כמוקד שלטוני של האזור . את ההסבר לכך ניתן לייחס , בין השאר , לדרך התפתחותן של המועצות האזוריות , אשר החלה מלמטה ביוזמת היישובים עצמם . משום כך , המועצות האזוריות הראשונות שהוכרזו לפני קום המדינה הכילו יישובים שיתופיים בלבד , ורק בשלב מאוחר יותר שולבו במועצות האזוריות גם יישובים כפריים אחרים ( אפלבום וניומן . ( 1997 הכללת יישובים המוגדרים סטטיסטית כיישובים עירוני...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה