בשנים שמהקמת המדינה ועד מלחמת ששת הימים , , 1948-1967 גובשה כאמור מסגרת הפעולה המדינתית המוקדמת . ההקשר הלאומי וההיסטורי והמסגרת הפוליטית הסוציאליסטית היו ייחודיים לארץ , ועם זאת התקיימו כאן דפוסי ניהול ותכנון שבהם ניכרה השפעתם של משטרי הפיתוח המנחים ) regime Directive ) וההקשר הרחב של מדיניות הרווחה במערב אחרי מלחמת העולם השנייה . השימוש במשאבי הקרקע הגדולים שבניהול המדינה , לצד השאיפה לפיזור אוכלוסייה במרחב הארצי והצרכים הגדולים של התקופה , יצרו כאן מצב ריכוזי חריג בעוצמתו והתערבות מדינתית אדירת ממדים בערים . לאחר היישוב הראשוני של עולים במחנות , בבתי " הרכוש הנטוש" ביישובים נטושים של ערבים ובמעברות ( גולן , ( 2001 החלה הממשלה להקים שיכונים וערים , שמוקמו עקרונית על פי תוכנית האב לישראל שהכין האדריכל אריה שרון . עד שנת 1964 נבנו בשטחים שבניהול ממשלתי כחצי מיליון יחידות דיור , רובם בבנייה ממשלתית , והשאר ביוזמת הממשלה . בנייה ניכרת נוהלה בערים שהוקמו בפריפריה הארצית " כדי להגיע לחלוקה מאוזנת יותר של האוכלוסייה — שהתרכזה בתקופת המנדט , מחמת הגבלות פוליטיות , במרכז המדינה ... לבצר את בט...
אל הספר