הצטברות הבעיות שתוארו לעיל גברה עם התמורות במערך הפיתוח העירוני והמדינתי , והתעצמה במיוחד כאשר המדינה חדלה ליזום ולקיים פרויקטים ציבוריים בתחום הדיור והשיקום . בתמורות אלה התקיימה הקבלה , אם כי לא מלאה , לדגמים העקרוניים של משטרי פיתוח עירוניים , שהוגדרו על פי דפוסי היחסים בין תושבים , יזמים , המדינה והשלטון המקומי , שזוהו במחצית השנייה של המאה ה 20 במערב ( ונדונו כאן בחלק א . ( הדגם המוקדם של מדינת הרווחה הישראלית כלל היבטים רבים שזוהו במשטרי פיתוח מנחים ( regime Directive ) אשר פעלו אחרי מלחמת העולם השנייה . בהמשך ניתן לזהות את השפעותיהם של משטרי פיתוח מזכים , ( regime Concessionary ) שהתפתחו בתגובה ללחץ התנועות לזכויות האזרח בשנות ה 60 של המאה הקודמת . מאז שנות ה 80 של אותה מאה בולט התכנון השמרני , הפוסטמודרני או הפוסט קיינסיאני , והוא מבטא השפעות של משטרי פיתוח יזמותיים , ) Entrepreneurial Regime ) שזוהו בבריטניה ובארצות הברית מסוף שנות ה 70 של המאה שחלפה . בפרספקטיבה זו , אופיים של יחסי הפיתוח נקבע על רקע שינויים במערך הכלכלי , וביכולתן של המדינות לתמוך בערים ובלחצים החברתיים ...
אל הספר