חקיקה תכנונית והתארגנות לקראת סוף ימי המנדט

במקביל להתפתחות הממסד התכנוני בממשל הבריטי על פי ערכיו שלו החלה התארגנות נפרדת בחברות היהודית והערבית , ולקראת קום המדינה הפכו הממסד התכנוני ומערכי הבנייה בצד היהודי למשמעותיים ביותר לגבי המשך הפעילות אחר כך . גם דפוסי הפעולה המודרניסטיים שהתבססו במיגזר זה התמסדו בהמשך בממדים ארציים — בבנייה ציבורית ובתוכניות רחבות ממדים לכלל הארץ וליישובים ולערים חדשים . מעורבות מוסדית בדיור , בדגם שהיה למוביל משנות ה 50 של המאה הקודמת ואילך , החלה להתממש כאשר חברת " שיכון" של ההסתדרות הכללית ומפא"י בנתה במהלך שנות ה 20 וה 30 של המאה ה 20 אלפים בודדים של יחידות דיור בשיכוני עובדים . לרכישות קרקע על ידי הקרן הקיימת הייתה חשיבות גדולה בהקשר זה . למשל , כך הוקמו ב 1922 השכונה הראשונה — שכונת משקי העזר בורוכוב , וכן 5 הרחבות ושכונות דומות , שלימים אוחדו בעיר גבעתיים ( גרייצר ; 1982 גלעדי וגולן ; 2001 סולל . ) 1991 צפונית לחיפה הוקמה ב 1933 קריית חיים , וב 1936 החלו להקים את קריית עבודה , שסביבה קמה חולון . לקראת סוף מלחמת העולם השנייה הסכימו אנשי המנדט להקצות קרקע בשולי הערים לשיכונים עבור פליטי שו...  אל הספר