תכנון הערים המודרניסטי התגבש בתחילת דרכו בהשפעת החשיבה המדעית והפיתוחים הטכנולוגיים כתחום ידע מחקרי למחצה , שכלי העבודה שלו נחשבו רציונליים וזכו ללגיטימציה חברתית רחבה במשך תקופה ארוכה . תהליך התכנון היה אוטופיסטי , משום שגילם שאיפה ליצירת עולם חדש , מאורגן ומתוקן , ולשם כך עוצב כמחקר שכלל איסוף חומרים , ניתוחם , הצבת מודלים והרצות ניסיון , וגיבוש מסקנות כתוכניות . תפיסת העיר המודרנית גובשה בין שתי מלחמות העולם סביב מספר מודלים אדריכליים חדשניים , שבאו לידי ביטוי בתוכניות לערים חדשות או לחלקי עיר שייבנו מחדש . העקרונות שהוצגו אז עוגנו אחרי מלחמת העולם השנייה במדינות שונות בחקיקת התכנון , במערכות התכנון המדינתיות , וגם בערים חדשות שהוקמו לאורם . כדי להבין את תפיסת העירוניות המודרניסטית נחזור לרגע לניסוח עקרונות המודרניזם האדריכלי בתכנון עירוני . בשנת 1922 הציג האדריכל השווייצרי לה קורבוזיה ( שארל אדואר דה ז'נרה ) דגם ל"עיר עכשווית" ( Vile Contemporain ) עבור 3 מיליון תושבים , הכוללת מרכז תחבורה ועסקים אשר תחום בריבוע ובו 60 מגדלי משרדים גבוהים וזהים , מופרדים באמצעות פארקים , סביבם מלונ...
אל הספר