סיכום ומסקנות

את הפרק פתחנו בהצהרה , כי מדיניות מרחבית מהווה מיצרף של ניהול זכויות פיתוח , המתגלם בתכנון , וניהול זכויות קניין , המתגלם בניהול הקרקעות . מיצרף זה מתנהל בסכמתיות על הרצף שבין הפרטה לבין הלאמה של הזכויות . הבחירה האם לנהל מדיניות של הלאמה או הפרטה נעוצה בשאלה איזה סוג של ערכים מעוניינים לקדם — לאומיים טריטוריאליים , כלכליים , חברתיים או סביבתיים . מארג מורכב זה של זכויות קניין ופיתוח , הפרטה והלאמה , וכן דילמות ערכיות , מעצב את תפקידו של השלטון המקומי . כל אחד מן הערכים הללו משקף תפיסה דו משמעית של השלטון המקומי , שכשלעצמה מקרינה על טווח התפקידים המרחביים המוקנים לו ועל טיבם של אלה . מנקודת המבט של הערכים הלאומיים טריטוריאליים נתפס השלטון המקומי כמי שחותר תחת ערכים אלה , כיוון שהוא מייצג קהילות שונות ומגוונות , ולא את האינטרס הלאומי הדומיננטי . בעיקר נכון הדבר ביחס לרשויות המקומיות הערביות . לכן , מנקודת מבט זו מתחזקת התפיסה שאין להעצים את סמכויותיו המרחביות של השלטון המקומי , והדבר בא לידי ביטוי בשלילת תפקידים ממנו בכל הקשור לזכויות קניין , ובצמצום תפקידיו בתחום זכויות הפיתוח , לפחות...  אל הספר