מאז תום מלחמת העולם השנייה נתפסה המדיניות המרחבית כחלק אינטגרלי של החשיבה המודרניסטית , הרציונלית והמקצועית , ועל כן ראו בה מכשיר " מדעי" רב עוצמה לקידום פיתוח , סדר במרחב , וצדק חברתי . ( Faludi 1973 ) תפיסה זו העצימה את הנטייה לראות במדיניות המרחבית תחום מקצועי ונטול ערכים , המבוסס על חתירה ליעילות באמצעות כלים מדעיים . למרות נטייה זו , בפועל המדיניות המרחבית איננה זירה מקצועית חפה מערכים . החשיבות הרבה של המרחב בחיי אומות , בכלכלה , בחברה ובסביבה יוצקת במרחב ערכים , אשר מתווים את אופן ניהולו . ככלל , ניתן לזהות ארבעה ערכים מרחביים מרכזיים : א . ערכים לאומיים טריטוריאליים — הנובעים מן ההבנה שטריטוריה היא יסוד מרכזי בקיום המדינה והאומה , וללא טריטוריה לא תיתכן עצמאות פוליטית של קהילות לאומיות . מושג מפתח בערכים אלה הוא " טריטוריאליות , " אשר מבטא את הקשר בין אומה , מדינה ומרחב . לקשר זה מספר משמעויות , וכולן סובבות סביב הדגשת החשיבות של המרחב בקיומה של האומה . המשמעות הראשונה היא ביולוגית , והיא שואבת מן התיאוריה הדרוויניסטית . על פי משמעות זו , המרחב מהווה בסיס פיסי , חברתי וביולוגי...
אל הספר