כאשר עולות סוגיות מהתחום הפוליטי עירוני על סדר היום הציבורי , רבים נוטים להתכנס , כמעט באורח אוטומטי , למשבצת המניחה כי קיימת פוליטיקה מסוג מסוים : פוליטיקה שבניגוד למישור הלאומי מתרכזת בנישה מוגבלת , אשר אחראית לטיפול בנושאים כגון כבישים , מים , ביוב , גינון , תכנון ובנייה , וכיוצא באלו ענייני תחזוקה שוטפת של צרכים בסיסיים , וטיפול באיכות החיים במובנה הבסיסי . הסקירה והדיון שהובאו בפרק זה מורים , כי תפיסה זו רחוקה מן האמת . הפוליטיקאי המקומי , בין אם ירצה בכך ובין אם לאו , עוסק גם בנושאים המשליכים על צרכים וערכים אנושיים הרבה יותר מורכבים וטעונים : חינוך , דמוקרטיה , ניע וּ ת מעמדית , זהות מקומית , מורשת , ערכים , ועיצוב התרבות הפוליטית מקומית . אכן , בעשורים האחרונים מתחוללים שינויים מרחיקי לכת בתפאורת הרקע , במישור המאקרו פוליטי , אשר משליכים על תושבי העיר ושלוחיהם . מגמות ההפרטה ורוחות הגלובליזציה משנים את כללי המשחק , ומציבים את בעלי ההון כשידם על העליונה , באופן שלכאורה מצמצם את מרחב התימרון של הפוליטיקאי המקומי . הסקירה בפרק זה מורה , כי זהו היגיון תיאורטי בלבד שערכו מוגבל . המצ...
אל הספר