כפי שהדברים נראים עד כה , העיר , כל עיר , מושפעת ממערכת שלמה של גורמים , פנימיים וחיצוניים : הבחירות לרשות , תרבות פוליטית , אילוצים כלכליים , אינטרסים של בעלי הון וכיוצא באלו . מה מקומו של ראש העירייה לנוכח תהליכים וכוחות אלו ? כיצד הוא יכול , אם בכלל , לשלוט בתהליכים או לרתום אותם לרווחת התושבים ? מה ערך יש לראש העירייה ולחברי המועצה אם אינם אלא מעין בובות המתופעלות על ידי כוחות אחרים ? הדיון בתת פרק זה הולך בעקבות ההיגיון של תיאוריית הניהול העירוני האוטונומי , שכאמור מבקשת להצביע על העצמאות היחסית המאפיינת את מנגנון הניהול העירוני . בתוך כך , יש טעם רב בהפניית המבט לעבר דמותו של ראש העירייה כגורם מעצב ומניע לפעולה . יכולותיו של ראש העירייה נובעות לא רק ממכלול האילוצים המבניים ( מהותיים , רציונליים , כלכליים , טכניים , והפורמליים חוקיים ) שעמם הוא מתמודד , אלא גם ובעיקר מדמותו — סגנונו , דימויו , הפופולריות שלו , אישיותו ותכונות האופי שלו . הדיון בהיבט זה מעניין ומרתק בין השאר מפני שהוא עשוי לחלץ אותנו ממעגל הקסמים : אילוצים משאבים אינטרסים מחאה , וחוזר חלילה . יתר על כן , מזווית זו ...
אל הספר