במישור זה ניתן להצביע על קשרים פסולים שניתן לזהותם בקלות יחסית , כיוון שהם נקודתיים , ונמצאים מעל פני השטח . על פי רוב , הגורמים האמונים על זיהוי קשרים אלו הם נציגי הממסד ( רשויות החוק — המשטרה והפרקליטות ) או העיתונות , והם מבקשים להצביע על עסקאות חליפין ועל מעשי שחיתות שנעשו בין הפוליטיקאי המקומי לבין יזמים , פעמים רבות מתוך הסכמה שבשתיקה . הפוטנציאל לקשרים פסולים בין השלטון להון נעוץ בפוטנציאל הגלום בתוכנית המיתאר העירונית , שכאמור קובעת את שימושי הקרקע של העיר באורח סטטוטורי ( כלומר יש לה תוקף משפטי מחייב . ( ראש הרשות המקומית , באמצעות נציגיו בוועדה המקומית לתכנון ובנייה , עשוי בהחלט לגבש תוכנית מיתאר התפורה למידותיו של היזם : הסבה , או שינוי ייעוד קרקע ומתן היתרי בנייה והקלות — כל אלו נתונים בידי נבחרי הציבור . דוגמה בולטת לקשרים פסולים מעין אלו היא הקשר בין יזם הנדל"ן דודי אפל לבין פוליטיקאים בעיר לוד בשנות ה 90 של המאה הקודמת ובשנות ה . 2000 באותן שנים פקד את ישראל גל גואה של עולים מחבר המדינות , דבר שיצר צורך בדירות רבות . באותם ימים גם התגבשה תוכנית האב לעיר לוד ( תוכנית כל...
אל הספר