יחסי הון–שלטון כגורם בעיצוב העירוני

ברקע הדיון על הפוליטיקה המקומית יש לציין נתון יסוד : בעולם המערבי קפיטליסטי נבנית העיר בראש ובראשונה על ידי בעלי הון . די אם נפנה מבטינו לעבר קו הרקיע של ערי המטרופולין כדי להיווכח בכך . הרצון להרוויח , לעשות הון , או לה › יא רווחים , הוא סיבת הקיום של היזמים , ואלה , לטוב או לרע , פועלים כמנוע הצמיחה של העיר . על אף זאת , היזם לעולם איננו פועל בחלל ריק . נבחרי הציבור מתווים את המסגרת האסטרטגית והמשפטית לניהול העיר ולפיתוחה . הם מחליטים האם לפתח , או לשמר ; ואם לפתח — היכן , כמה ואיך ( בבנייה רוויה או צמודת קרקע , ( ועוד כהנה וכהנה . ביטוי 14 תשואה פירושה הערך העודף שהיזם , בעל ההון , מקבל על השקעתו . ספציפי לממשק שבין פוליטיקה להון הוא תוכנית המיתאר העירונית . תוכנית המיתאר היא מסגרת המארגנת את ייעודי הקרקע — מגורים , מסחר , תעשייה וכדומה ; היא נקבעת על ידי הרשות המקומית , ויש לה תוקף משפטי מחייב . להלכה , תוכנית המיתאר אמורה לאזן בין שמירה על אינטרס הציבור לבין אינטרסים פרטיים , כלומר אלו של בעלי ההון . ניתן איפוא לדמות את ההתנהלות העירונית כצומת דרכים שבו תנועה ערה של כלי רכב , ולצד...  אל הספר