לצד התיאוריות הנזכרות ניתן להוסיף ולציין גישה חדשנית , שאותה אכנה " גישת התרבות הפוליטית העירונית . " חסידי גישה זו ( Wildavski 1987 ; Logan and Molotch 2007 ) אינם מבטלים את ההיגיון ואת הקו המנחה של כל אחת מהגישות שציינו כאן , אך מוסיפים עליהם את גורם התרבות המקומית כגורם מפ תּ ח שבלעדיו לא ניתן להבין את הפוליטיקה המקומית . בתמצית , התיאוריה גורסת כי " פוליטיקה נטו , " או " אינטרסים נטו , " אינם קיימים כלל . הכוח , הפוליטיקה , האינטרסים , לעולם נשזרים ונכרכים יחדיו עם תרבות , היינו : מסורת , ערכים , זיכרון קולקטיבי , תפיסות , אמונות , נורמות וכיוצא באלו . לא ניתן להבין את המציאות הפוליטית האובייקטיבית בהתעלם מהמציאות התרבותית . בסופו של דבר , כל פוליטיקאי רואה את המציאות , או את מבנה הכוח , דרך הפרספקטיבה התרבותית שלו , המהווה " מסננת" או " מערכת העדפות" — הטיה שכשלעצמה מעצבת את המבנה הפוליטי . להבנה זו של מהות הפוליטיקה יש השלכות מרחיקות לכת בהקשר העירוני . למעשה , הן תיאוריית האליטה והן תיאוריית הפלורליזם התייחסו לצורת ההבניה של הכוח , והתעלמו משאלת התוכן של הכוח או המדיניות . כיוון...
אל הספר