ההפרטה ותפקידה בעיצוב המדיניות האורבנית

ההפרטה היא אחד התהליכים החשובים ביותר שהתרחשו ברשויות המקומיות בארץ ובעולם . ראשיתו של תהליך ההפרטה בשנות ה 70 של המאה הקודמת , עקב כשלונם של המיגזר הציבורי והאיגודים המקצועיים להתעדכן ולהתייעל , ונוכח ההנחה שהשוק הפרטי יבטיח שימוש מועיל ויעיל יותר במשאבים הכלכליים . מגמה זו התחזקה בעקבות המיתון של שנות ה , 80 והיא הובילה לאימוץ גישה עסקית יותר בניהול הממשל המקומי . ההפרטה מתבססת על עקרון השוק החופשי , אשר נשען כשלעצמו על התיאוריה של אדם סמית , שעיקרה — מעורבות המדינה במשק ובמילוי צרכים חברתיים צריכה להיות מזערית . ההפרטה מוגדרת כהעברת תפקידים , נכסים או שליטה עליהם מבעלות ציבורית לבעלות פרטית , או לבעלות של גורמים לא ממשלתיים , ושינוי תפקידן של רשויות המדינה מביצוע לפיקוח ובקרה . מטרתה העיקרית של ההפרטה היא הגברת היעילות באמצעות הפרדה בין דאגה שהשירותים יינתנו ( provision ) לבין ייצורם . ( production ) כלומר , מדובר בהפרדת המימון של אספקת השירותים מהביצוע , כך שהגורם שעליו מוטל לספק את השירותים — ממלכתי או מקומי — אינו חייב לבצע בעצמו את אספקת השירותים , והוא יכול להתמקד בפיקוח ובבק...  אל הספר