הסיבה המהותית לקיומן של ערים היא הצורך בקשרי גומלין בין פרטים , בינם לבין עצמם , בין הפרטים לפירמות , ובין פירמות לפירמות . במסגרת קשרי הגומלין הללו מתקיימים חילופין של סחורות , שירותים , רעיונות , או שיתוף פעולה לקידום מטרות משותפות . כיוון שקיום קשרי הגומלין מחייב קירבה גיאוגרפית , הרי שריחוק המיקום של הצדדים המעורבים ביחסי הגומלין הללו מקטין את התועלת שניתן להפיק באמצעותם . לכן , על מנת להבטיח את הצלחתם של יחסים אלה יש צורך באמצעי תחבורה או באמצעי תקשורת מתאים אחר . כדי לחסוך בהוצאות התחבורה או התקשורת נוטות היחידות הכלכליות ( משקי בית ופירמות ) אשר מקיימות קשרים הדוקים להתמקם בסמיכות גיאוגרפית . תופעת ההתקבצות המרחבית של פירמות ומשקי בית המקיימים קשרי גומלין הדוקים לשם הפקת תועלת הדדית מכונה " אגלומרציה" , ( agglomeration ) והיא אחד הנושאים המרכזיים בכלכלה האורבנית בעשורים האחרונים . התועלת ההדדית מתאפשרת כתוצאה מיצירת יתרון לגודל : ככל שאזור , ייישוב או חברה כלכלית גדולים בהיקפם , כך , בדרך כלל , הם יעילים יותר , רווחיים יותר , ומושכים אליהם עוד עסקים ואנשים , וככל שהגודל רב יותר ...
אל הספר