בעשורים האחרונים מתחולל בישראל שינוי ממשלי רחב היקף , הכולל ביזור והעתקה הדרגתית של מרכז הכובד של העשייה הציבורית מהממשל המרכזי לשלטון המקומי . הגידול היחסי בנפח הפעילות המקומית והתחזקות מעמדו הפוליטי ויכולתו הביצועית של השלטון המקומי עולים בקנה אחד עם החתירה של השלטון המרכזי לצמצום מעורבותו הישירה בפעילות מקומית . תהליכי הביזור , שלעיתים אינם מתוכננים או אינם מוצהרים , גורמים לגידול הדרגתי בסמכויותיהן ובתחומי האחריות של הרשויות המקומיות . החוק לבחירה ישירה של ראשי רשויות , שהוחל החל מ , 1978 האיץ פעילות יזמית מצד האחרונים , שכן הכרעת הבוחרים תלויה במידה רבה בתפוקות מוחשיות , כגון פיתוח עירוני ואיכות השירותים של התושבים ( בן אליא . ) 2004 , 1996 בעקבות ההתפתחויות הללו גבר הצורך בתכנון מוניציפלי ארוך טווח , והתרחש מעבר , אם כי מדורג ומאוחר , מניהול תפעולי ( Operational Management ) לניהול אסטרטגי . ( Strategic Management ) ניהול תפעולי הוא שמרני באופיו , שגרתי , קשיח , קבוע מראש , ומתמקד בטיפול בצרכים צרים ומיידיים " ) כיבוי שריפות . ( " לעומתו , ניהול אסטרטגי הוא דינמי ומתמשך , שיטתי ...
אל הספר