ב"מעמד" או ב"סטטוס" של השלטון המקומי הכוונה היא למעמדו החוקי במסגרת המערכת השלטונית בכללותה , וכן למעמדו בקרב הציבור , דבר שאותו קשה עוד יותר לקבוע . ישנה הבחנה ברורה בין מדינות המייחדות לרשויות מקומיות מקום בחוקת היסוד שלהן ובין מדינות שאינן נוהגות כך . מושגים חוקתיים מחלחלים בכל מערכת שלטון . חוקות מתרגמות ערכים פוליטיים לחוק מבוצר , ופוליטיקאים ופקידים בכירים נדרשים לפעול בהתאם לסעיפי החוקה . במדינות מתקדמות , למעט בריטניה וישראל , בולמות חוקות כתובות את ניצול הכוח והסמכויות המצויים בהישג ידן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת גם יחד . הזכות לשלטון עצמי מקומי הוכרה בחוק בלוקסמבורג , ( 1789 ) בשווייץ ברמה הקנטונלית , ( 1874 ) בפרוסיה , ( 1808 ) בצרפת , ( 1831 ) בבלגיה , ( 1831 ) בדנמרק ובנורבגיה , ( 1837 ) בהולנד , ( 1948 ) בשבדיה , ( 1862 ) ולאחר מלחמת העולם השנייה גם ביפאן , ( 1947 ) באיטליה , ( 1948 ) ברפובליקה הפדרלית הגרמנית , ( 1949 ) בפורטוגל ( 1976 ) ובספרד . ( 1978 ) הרשויות המקומיות נעשו איפוא למרכיבים בסיסיים במערכות הממשל הלאומיות . כוחן עומד להן לעתור לערכאות משפטיות ולבקש ה...
אל הספר